השושן הלבן הוא פרח המוכר לרוב, הן בגלל יופיו והן בגלל המשמעות הסימבולית העשירה שהעניקו לו תרבויות שונות.
השושן הלבןהפרח
השושן הלבן הוא פרח בעל שישה עלי כותרת עם שישה אבקנים.שמה המדעי של השושן הלבן הוא ליליום קנדום. על פי פרופיל ה- USDA PLANTS, הוא בן למשפחת השושנים (Liliaceae) והסוג (Lilium). זהו פרח בעל שישה עלי כותרת עם שישה אבקנים, בצבע לבן עם צהוב בבסיס כל פרח. מדבר טרופיאלס קובע כי מקורו בבלקן והמזרח התיכון.
חשיבות דתית
שושן לבן מכונה בדרך כלל שושן מדונה.שושן לבן מכונה גם בדרך כלל שושן מדונה וקשור חזק לטוהר מרים הבתולה, במיוחד בקתוליות הרומית.
משמעות בשיר השירים
יש הטוענים כי המילה 'שושנה' בתנ"ך מתייחסת לשושן הלבן.חוקרים אחדים, ובהם אברהם בן עזרא, טוענים כי המילה "שושנה" בשיר השירים המקראי מתייחסת לשושן הלבן, ולא לשושנה כפי שנהוג לחשוב. לפיכך, המספר מתאר את יופיה יוצא הדופן של אהבתו באומרו, "כחבצלת בין הקוצים, כך גם אהבתי בין הבנות."
משמעות בעידן הוויקטוריאני
הוויקטוריאנים הקצו משמעויות לכל הפרחים הנפוצים.הוויקטוריאנים הקצו משמעויות מפורטות לכל הפרחים הנפוצים והשתמשו בהם כדי לתקשר זה עם זה. בספרה "שפת הפרחים", רשמה קייט גרינוויי את השושן הלבן כמייצגת טוהר, צניעות ומתיקות.
שפה פיגורטיבית
יש קשר חזק בין שושן לבן לבין איכויות של טוהר וצניעות.בגלל הקשר התרבותי החזק בין החבצלת הלבנה לבין איכויות הטוהר והצניעות, פרח זה צץ בתיאורים פיגורטיביים (לפעמים כולל שליליים או סרקסטיים) של אנשים כטהורים ותמים. "שושן-לבן" הוא הביטוי הנפוץ ביותר לתיאור אנשים בדרך זו.
