קרדיט: אלכס וולש שמאלה לימין: אלביס מיטשל, קולט שלטון, מוריס האריס, ג'וסטינה בלקייני.האירוע הפתיחה שלנו בבית הונקר בפברואר היה חגיגה של יוצרי חשיבה קדימה, במקביל לחודש ההיסטוריה השחורה. הדיון, בהנחייתו של אלביס מיטשל (KTV), אלבום מיטשל (המארח של תוכנית הפופ ותוכנית הרדיו הבידורית "הטיפול"), איגד שלוש יצירות אמנות שהונקר עקב אחריו אחריו: מוריס האריס, גם הוא אמן פרחים ובעל בית הקפה בלום ופלומה; סופרת, מעצבת ויוצרת The Jungalow, ג'סטינה בלקייני; וקולט שלטון מבלוג הסגנון החיים Cococozy.
קרדיט: אלכס וולש
קרדיט: אלכס וולשמול קבוצה קטנה של חברים ממשפחת הונקר, השלישייה דנה בהעלאת המותגים שלהם מהקרקע - וכמובן, איך זה להיות שחור ולעבוד בעיצוב - תחום שיש לו דרך ארוכה לעבור מבחינת חיבוק וקידום מיעוטים.
קרדיט: אלכס וולשכפי שציין האריס, יש סתירה במה שהוא עושה כחנות פרחים בעיצוב גבוה; בעוד שהסטודיו שלו עשוי להיות מרוכז בקהילה מגוונת, יצירותיו נהנות בעיקר על ידי אנשים לבנים. התשובה לכך, הסביר, הייתה פתיחת בית הקפה הסמוך לסטודיו שלו בפארק האקו, חלל בו הוא יכול להפגיש בין שני העולמות.
קרדיט: אלכס וולשעבור בלקייני זו תקופה נהדרת עבור יוצרים שאינם מיוצגים תחת. "אם אתה יכול לעשות דברים יפים אתה יכול לעורר אנשים, אתה יכול לעשות את זה עכשיו, לא משנה באיזה צבע אתה או איפה גדלת," היא אמרה לקהל. "אני אפילו לא חושב שזה היה המצב לפני חמש או עשר שנים. אני באמת חושב שזה רק מתחיל עכשיו."
קרדיט: אלכס וולששלטון הסכים, אך הציע שעדיין יש לעשות עבודה. "הייתי בהרבה מחדרי הישיבות האלה, בכמה מחברות הריהוט והעיצוב הגדולות ביותר בחוץ, ולעתים קרובות, אני האדם השחור היחיד בחדר," הוסיפה.
לסיום הדיון, חברי הפאנל שלנו השאירו לנו משהו פילוסופי למדי ללעוס עליו. שלטון אמרה שהיא עובדת על להיות בסדר עם חוסר נוחות בזמן שמוריס הציע זאת: "ככל שאתה מחבק שהחיים קשים, כך הם הופכים להיות קלים יותר."
