כאשר משרד האדריכלים ליוז נתן משימה לשקם לחלוטין בניין דירות של אמצע המאה ה -19 בליסבון, פורטוגל, הם היו צריכים להבין כיצד למחוק את פעולתו הפנימית של המבנה מבלי להרוס את ההיסטוריה של הנכס. הדירות נבנו לפני למעלה מ -150 שנה, והיו מיועדות לדיירי חלל קטן: כל יחידה מגולפת ממצב ריבועי מינימלי אפשרי והציגה פריסות ביזאריות.
התשובה: הסר קירות כדי לאפשר לאור שמש יותר לעבור יחד עם לוח לבן שיגביר את תחושת הפתיחות. הקישוטים נשמרו פשוטים: הרצפות כולן אורן, ואילו קורות תומכות עץ חשופות והתקרה התואמת מציעות גבולות הנוצרים מחומרים טבעיים.
הבתים עדיין עשויים להיות קטנים, אך הם תופסים רגישות המשקפת את סביבתם בגראצה, שכונה תוססת הידועה בשווקי הפשפשים ובבתי הקפה שלה. האדריכלים בחרו בצבע צהוב בהיר לחזית, צבע שמוסיף לרוח המסבירה.
מצגת תמונות 6 קרדיט תצלומי: פרנסיסקו נוגירהכורסת עור מפוליסטנו משמשת ככותרת מרכזית לאזור המגורים. הכיסא תוכנן במקור למועדון האתלטיקה פאוליסטנו בסאו פאולו, ברזיל, בשנות החמישים.
קרדיט: פרנסיסקו נגיירהמה דרך אחת לשדרג בניין בן 150 שנה? פשוט הכנס עוד אור. הצוות השתמש בצבע לבן בהיר ובעץ בהיר בהיר כדי ליצור סביבה פתוחה ואוורירית.
קרדיט: פרנסיסקו נגיירהבעוד הצוות ביקש להגדיל את שטח הבניינים, הדירות עדיין בצד הקטן יותר. מטבח זה משמש כפינת אוכל, והחלל מותאם אף הוא לאזור מוגבה.
קרדיט: פרנסיסקו נגיירהקרפימודנה, חברת נגרות פורטוגזית, עיצבה את ארונות המטבח ומשטחי העבודה.
קרדיט: פרנסיסקו נגיירהאזור חדר שינה מוגבה מרגיש מרחיב יותר בזכות לוח הצבעים הלבן-לבן שלו.
קרדיט: פרנסיסקו נגיירהבחדר אמבטיה קטן פרקטיות היא המפתח. דלתות זכוכית דקיקות ממזערות את כמות השטח שהמקלחת תופסת ומיקומה יוצר את המסך המושלם לכיור.