קרדיט: קלואי ברקמי: מייק פרי, אמן
איפה: קראון הייטס, ברוקלין, ניו יורק
סגנון: Funhouse אקלקטי
אתה אולי לא מכיר את האמן מייק פרי בשמו, אבל אם ראית עיר רחבה, אתה מכיר את עבודתו - תוססת, מוזרה, לא מושלמת, קצת גסה. אותם רצפי כותרות אנימציה הזוכים באמי הם רק חלק מהשלם. בסטודיו של קראון הייטס של פרי, הקירות שופעים ציורים, רישומים, פיסול, ריהוט, חפצים וממצאים חפצים מכל הסוגים. מה הסגנון של החלל? "פרודוקטיבי", אומר פרי. "או, תלוי מי אתה, להפריז יתר על המידה."
קרדיט: קלואי ברקפרי נמצא בסטודיו הזה, בבניין מונטי ברחוב ברגן, כבר 12 שנים, ובאותה תקופה האולפן נמצא במצב פחות או יותר של שטף קבוע. "זה משתנה כל יום", הוא אומר. "זה מה שקורה כשאתה עושה דברים - זה תמיד חי ומשוגע ומרגש." על כל הכלים וחומרי הגלם, פרי אומר שזה מאוד מסודר. אבל, הוא אומר, "כל מה שנדרש זה כפתור כניסה לפרויקט ופתאום אנחנו מתפוצצים."
קרדיט: קלואי ברקכל בוקר עושה פרי את העשר דקות הליכה מדירתו ב"קרון הייטס "לאולפן עצמו, שם הוא יבלה 10 או 12 שעות. אחר הצהריים הוא ילך הביתה, שם עובדת אשתו, הצלמת אנה וולף, ותופס את הכלב, בס. "יש לי אורח חיים שכונתי אמיתי", הוא אומר. "אני יוצא החוצה, אומר שלום לכל האנשים שאני מכיר להיות כאן לנצח." הוא מעריך שהוא עשה את ההליכה הזו 8,000 פעמים.
קרדיט: קלואי ברקפרי חולק את האולפן עם מנהל אולפן וג'יי בל, מנהל הקראפט. "החלל הוא של ג'יי," אומר פרי. "אם אנו זקוקים למשהו מותאם אישית, אם אנו זקוקים למדף בצורה מדויקת זו לפונקציה המדויקת הזו, הוא פשוט יבנה אותו."
יחד הם יצרו חלל על פני שלושה חדרים שהם חלק מחנות ייצור, חלק ציור / עיצוב גרפי / סטודיו לאנימציה, ספריית חלקים, גלריית חלקים. ישנם אינספור חלקי עבודה, והרבה תחומים שונים תחת קורת גג אחת - החל מהדמיית תלת מימד בפינה אחת, ועד ערימת ספרים באחרת.
קרדיט: קלואי ברק"כמעט קשה לא להיות כאן", אומר פרי - בגלל העבודות העומדות לרשותך, אלא גם הבניין בכלל, שמלא באמנים אחרים. "מעולם לא חשבתי על חשיבותו של המרחב עצמו כחלק פעיל מתהליך ההתהוות. אני מרגיש שהבניין עצמו, המרחב, מוביל ליצירתיות, לפריון. אי אפשר שלא לחוש אנרגיה בבניין עצמו. אדם משוגע עושה חזון כלשהו בדברים שלו, הולך על זה, בצד השני של החומה הזו. "
קרדיט: קלואי ברק"אני מרגיש בר מזל שבזכות העבודה שלי אני ממילא לקנות את הדברים שהייתי קונה בכל מקרה", אומר פרי. "אין דבר טוב יותר מאשר לקנות חבילה של דיו ניאון."
קרדיט: קלואי ברק"כסטודיו, יש לנו פילוסופיה חזקה שמיחזור הוא סופר חשוב", אומר פרי. "אנחנו תמיד מנסים להבין כיצד לחדש דברים, לפלס את דרכם לעבודה חדשה." מעט מאוד דברים באולפן הארוז בצפיפות מבזבזים.
"לג'יי ויש לי הרגל רע. אני קורא לזה בחירת זבל אחראית", הוא מוסיף. "חלק מתפקידו, אני אביא דברים וג'יי צריך להבין לאן זה הולך."
קרדיט: קלואי ברקבעוד שהסטודיו מתפקד בעיקר כדרך להציג את מה שפרי וג'יי יוצרים, ישנם גם פריטים אישיים - אמנות ופריטים שג'יי אסף, כמו גם אומנות של חברים ויצירה אחת של סבו של פרי, שהעניק לו את הסט הראשון שלו מצייר כשהיה רק נער.
קרדיט: קלואי ברקסדרת עירומים, גוף העבודות המצויר האחרון של פרי, מתוארכת לשנים 2015-2016.
קרדיט: קלואי ברקבחדר הקדמי של האולפן, בו פרי וג'יי מארחים את המבקרים, יש מפרץ אנימציה ושולחן מנהל האולפן.
קרדיט: קלואי ברקהחדר המרכזי מיועד לייצור - כאן מאוחסן המסור השולחן ורוב הכלים וחומרי הגלם.
קרדיט: קלואי ברקוהחדר השלישי, מאחור, הוא של פרי.
קרדיט: קלואי ברקרשימת המשאלות, כמו האולפן, מתפתחת ללא הרף. "יש שם עט ומחכה שיתווסף אליו עכשיו," אומר פרי.
תושבים ידועים הכי טובים
פיסת עיצוב או ארכיטקטורה אהובה בשכונה, בעיירה או בעיר: "יש לי מזל רב בכך שאני חי את אורח החיים העירוני הזה שבו אני לא עוזב את השכונה שלי הרבה. ההיקף שלי די הדוק. אני אוהב את זה שאני יכול ללכת ברחוב, וזה מרגיש כמו שכונה טיפוסית בברוקלין, ואז במזרח פארקווי, מוזיאון ברוקלין ממש שם. זה בניין כל כך מרענן לראות, רק בזה שהוא נותן לשכונה רגע של פאר. "
המקומות הטובים ביותר לממצאים בחנויות חסכוניות, עתיקות או שוקי פשפשים: "קנזס סיטי או מיניאפוליס."
שוק החקלאים הטוב ביותר: "אני בשוק החקלאים בגרנד צבא כל יום שבת. אני חי את החיים הברוקוליניים האופייניים: יש לי כלב, אני הולך לפארק, אני הולך לשוק האיכרים. אבל אתה יודע מה? זה נורא טעים. גברת פטריות היא הגברת האהובה עלי. "
שעת השמחה הטובה ביותר: "האולפן עצמו הוא נקודת השעה המאושרת שלי."
המסעדה הטובה והזולה ביותר: "אני נמצא בסאנשיין ושות 'בוושינגטון כל הזמן, בעיקר בגלל שהם המקום היחיד עם ישיבה בחוץ, כדי שאוכל לקחת את הכלב. אני בר מזל שהוא טעים."
המקום הטוב ביותר לחוות אמנות ותרבות: "בחוץ, בכל מקום."
בית הקפה הטוב ביותר: קיבלנו את ההחלטה לקנות מכונת אספרסו כנראה לפני תשע שנים. חשבתי, אני הולך להוציא 2000 דולר אבל אני הולך לחסוך אלפים ואלפים. קפוצ'ינו. "
אם היו לי מבקרים, הייתי לוקח אותם ל: "בטיול טוב, בכל מקום. אם אתה הולך ברגל, אתה פשוט הולך שמאלה - או שאתה הולך ימינה."
